• יריית הפתיחה ליציאה שלי מהארון בעניין הכתיבה היתה פוסט מרמור שוקע שהעליתי לפייסבוק ערב חזרתי לעבודה לאחר חופשת הלידה עם הבן שלי – לביא. היום כבר בן שנתיים. היה זה פוסט שנכתב בלילה רגע לפני השינה כשאני שקועה ביסורי מצפון על חזרתי לעבודה לאחר שישה חודשי חופשת לידה. מה זה חצי שנה? מה הספקתי? לפני שניה ילדתי אותו בייסורים ועכשיו אני צריכה לשים אותו בתינוקיה ולהמשיך בחיים...? זה אכזרי כלפיו, זה אכזרי כלפיי, זה אכזרי מבחינת המדינה...

    מבלי שהתכוונתי או תכננתי הפוסט שלי הכה הדים. פרסמתי אותו על הקיר שלי ובקבוצות אימהות למיניהן שאני חברה בהן מתוך ידיעה מראש שבטח יש עוד כמה רבות וטובות ואחרות ששותפות לרגשות ולמחשבות שלי בעניין הזה. ציפיתי ללייקים לאות הזדהות, אך לא צפיתי את רמת ועוצמת הפרגון שקיבלתי על ה א ו מ ץ להציג את פני הדברים כפי שכתבתי אותם. זכיתי למאות לייקים ולעשרות תגובות מפרגנות, תומכות, מזדהות. הופתעתי לראות כמה נגעתי בנשים, ואף גברים, וזה מילא אותי, הציף אותי ונתן לי דרייב. היו גם כאלה שכעסו עליי וראו אותי כמי שלא מעריכה את הזכות שנפלה בחיקי ולא חסכו ממני ביקורת. לא נתתי לתגובות מסוג כזה לקלקל לי את השמחה כי מי שלא מבין את ההומור שבדבריי ההפסד הוא רק שלו. גם זו עמדה וכיבדתי אותה. אני בדעה שבכל צחוק יש שמץ של אמת. הניצחון הפנימי שלי היה בכך שהפוסט שלי הגיע עד לשעריו של אתר מאקו . שהתקשרו לבקש את אישורי לפרסם אותו. החשיפה התקשורתית הזו נתנה לי את החותמת שחיכיתי לה שאנשים אוהבים ומעריכים את הכתיבה שלי.

    מצ״ב קישור לפוסט שלי במאקו:
    http://www.mako.co.il/ninemonth-birth/relationship/Article-8182142597d1751006.htm



    כמו כן, מצ"ב העתק אותנטי של הפוסט המדובר:
    "מזזזזלללל טטטטטוווובבב!!!

    סיימת 9 חודשי הריון זוועה ו 17 שעות לידה גהינום ילדת בשעה טובה ומוצלחת בן בריא מתוק
    וחייכן.נשיקות חיבוקים צהבת חום בית חולים ברית מתנות אורחים...כל אלו מאחוריך ואת מוזמנת
    להדק חגורות להישען אחורה לקחת נשימה עמוקה להתרווח בכורסא הנעימה של מחלקה ראשונה
    ללגום מהמרגריטה ואנחנו ממריאים לחופשת חייך- חופשת הלידה!

    אם תשאלי את בעלך הוא חושב שאת בחופשה בקאריביים. אם תשאלי את הבוס הוא יגיד לך
    ש"חופשה זה לחלשים". אם תשאלי חברות הן ירקו עליך אש כמו הדרקונים של חאליסי ויגידו לך
    ש"זו לא חופשששההה!!!"

    בוקר אור אבל אין אור וזה בגלל שבאמנת התינוקות הבינלאומית רשום שהם אוהבים להתעורר
    ולהעיר אותך אפילו לפני שאוספים את הזבל וכך מתחיל היום שלך. מוכנה לאימון בוקר...?

    תכיני בקבוק במהירות האור כדי לחסוך רגעי בכי קורע לב שמגיע עד למשרדי הרווחה.. תעברי
    לקפיצות על הפיזיו...תניקי אותי...תרימי אותי לגרעפס...תורידי אותי...טיול
    בשמש...אוכל...פיפי...קקי... קחי אותי לבייבי זומבה... טיפת חלב....תחייכי אלי....תדברי איתי...עוד
    פעם פיפי....עוד פעם קקי... תשחקי איתי...תקדישי לי...עבד כימלוך!!!!

    איך החופשה שלך עד עכשיו...? נהנית...? יופי, ממשיכים. מה עם הבית שלך? יש לנקות, לבשל,
    לסדר, כביסות, גיהוצים, קניות....את הרי כל היום בבית למה שלא תעשי משהו...? לא משעמם
    לך...? ואת לא צריכה להתעצבן כשאומרים לך את זה. תשמרי על חיוך מליון דולר כי פאן לך
    במקסימום.

    החופשה שלך זוכה לשדרוג 5 כוכבים כשבנוסף לטוען לכתר יש לך בבית נסיכה בת שנתיים, הגיל
    הנורא והידוע לשימצה. לכי תתמודדי עם התקפי קנאה, ייסורי מצפון על חלוקת קשב ריכוז אהבה
    פינוקים יחס ותשומת לב... פאן לך במקסימום, כבר אמרתי...?

    בחופשה שלך לא יורדים ללובי אלא יורדים לטיול עם העגלה ואז הבייבי יגנב לך ותקבלי עצות מכל
    עובר ושב.

    בחופשה שלך אין טיפול פנים ומסאג׳ מקסימום יתחמצן לך הפוני מקקי גב.

    בחופשה שלך הכי קרוב לבריכה זה להירדם בבריכת כדורים בגימבורי רווי חיידקים.

    בחופשה שלך אין סקס. את עייפה ויש תפרים וחרמנות היא רגש נתעב... וחוץ מזה, סקס סידר לך
    את החופשה הזו. בטוחה שאת רוצה...?

    בחופשה שלך אין שנת יופי. ישנים בלב.

    בחופשה שלך אין אלכוהול-צריך להניק....מה?! בחרת שלא להניק..?! זכית בנאום האומה על
    חשיבות חלב האם וסגולותיו לתינוקך לדורותיו.

    אל נא תירתעי, בת ישראל יקרה, יש גם כיף בחופשת הלידה. חיוך, מבט חודר וצחוק מתגלגל מבית
    היוצר של תינוקך יעידו שכדי להיות גיבורת על לא צריך גלימה וטייצ. מספיק בולבול 9 חודשים וכמה
    שעות של כאבי תופת והנה את קוסמת ופיה בגוף אחד - אמא.

    הנה, מבלי ששמת לב עברו חלפו להם מספר חודשים (איך הזמן עובר מהר כשעושים חיים...? תרתי
    משמע...) ואת אינך עוד מה שהיית ולעולם גם לא תהיי כי הגעת את הלום ואת הכובע יש להסיר
    בפנייך, אשת חיל. קצת שקיות זבל מתחת לעיניים וציצים שנראים כמו שקיות שוקו שסיימו אותן.
    עודפי שומן ובעל שהזנחת. שום דבר שאינו בר תיקון. אם נהנית מהחופשה שלך וחשקה נפשך בעוד
    מכל הטוב הזה...דברי עם בעלך הוא כבר יסדר לך"

  • חזרתי לעבודה והחיים חזרו לשגרה, וכל הזמן כתבתי למגירה רעיונות שעלו לי. סקיצות, פוסטים בפייס. בעיקר בער בי למצוא לבת שלי סיפורים שאני שלמה איתם. קראתי לה את כל הקלאסיקות הגדולות והמוכרות, כאלה חדשות וכאלה שאני עצמי גדלתי אליהן, שהן נכס צאן ברזל. אבל חיפשתי את הערך המוסף שבכל סיפור. לא היה לי קל למצוא את מה שאני מחפשת. אז התיישבתי לכתוב. אמרתי לעצמי שאם אני לא מוצאת עבורה, אז אני אמציא בעצמי עבורה. וכך מצאתי את עצמי כותבת סיפורים לילדים. על נושאים שמעניינים אותי, שהייתי רוצה לעניין ילדים בהם.
    לאחר תקופה מסויימת רציתי לבדוק "מה אני שווה בחוץ". האם הסיפורים שלי יכולים לעניין גם את העולם שבחוץ ולא רק לעשות לביתי ולבתי. חברות פרגנו ובעלי תמך והחלטתי שאני שולחת את הסיפורים שלי להוצאות נבחרות לקבלת חוות דעת ובתקווה שירצו לפרסם. למען האמת, התגובות שקיבלתי מאוד ביאסו אותי. רוח הדברים של רובן הייתה ש"הסיפורים שלך יפים ונחמדים, אך לא מתאימים לנו כרגע. עלי והצליחי..."
    עד שבאו "נטבוק ספרי צמרת" והסכימו לתת לי במה ולאחר עבודה ממושכת של חודשים הם הגשימו לי חלום. יש לי ספר שלי, פרי עטי מכור מחצבתי והוא עומד בגאווה על המדפים בחנויות בהן אני רגילה לקנות ספרים לעצמי, ולבני ביתי. אני חווה תודה גדולה לנטבוק שהאמינו בי ותמכו בי לאורך כל המסע שלי ועשו זאת במקצועיות מופתית וברגישות משפחתית. יש המון דרכים שאני יכולה להגדיר בהן את עצמי, "סופרת" לא היה הראשון שעלה לי בראש אך בהחלט היה משאלת לב כמוסה שהיום היא שלי בזכות.


    אני שירי רבינוביץ זיו בת 37 אישה. רעיה. אקדמאית. אמא. סופרת ויוצרת לילדים. אני מגדירה את עצמי כמי שיוצרת הזדמנויות לשיח מקרב בין הורים לילדיהם בגובה העיניים. הכתיבה שלי היא אמיתית, כנה, נוגעת ומוכוונת מטרה על מנת להנגיש להורים ולילדיהם נושאים מאתגרים שלא תמיד כיף או בא לדבר עליהם ולהסביר אותם לילדים. אני כותבת על מעברים ובונה כלים שמסייעים בתיווך המעבר לילד על מנת שייתפש כחוויה איכותית, ולא זיכרון מר. הכתיבה והמשחקים שלי הם כלים שמשרתים גם את ההורים וגם את ילדיהן באופן הדדי.
    המשחקים שאני ממציאה הם משחקים עם ערך מתוך שאיפה פנימית עמוקה לחולל זמן משפחתי איכותי בעל תוכן חיובי ומעצים על מנת לעודד תקשורת מקרבת ושיח רגשי מחזק בין הורים לילדים. משחק הוא לא רק כלי של ילדים, הוא גם כלי העצמה להורות.  בידינו, ההורים, הכח להכין אותם להיות בוגרים אחראיים בעתיד.


    Viki Barr מנהלת קבוצת הפייסבוק "ויקטוריה - סוד הכח שבך!!" מראיינת אותי: